הבראה ושיקום חברות, הקפאת הליכים? הסדר נושים? פירוק?
מהי חברה בקשיים?
מתי נגדיר חברה ככזו?
האם חברה הפסדית היא חברה בקשיים?
סימנים לזיהוי חברה בקשיים:
- דחיות תשלומים לספקים, החלפת שקים בשקים עתידיים. ו/או העברת שקים באיחור
- יתרות האובליגו של החברה בבנק מנוצלות עד תקרתם או אף חורגות מהן מעת לעת
- החברה בקשר רציף שיחות עם הבנק על בסיס שבועי
- החברה ספגה החזרת שיק שלה בעילת אכ"מ בעת האחרונה
- החברה נאלצה בעת האחרונה לבקש פריסת תשלומים מול מוסדות (ביטוח לאומי, מס הכנסה ניכויים)
- ספקים החלו לפנות בדרישה להקטנת אובליגו או להגדלת בטחונות
- החברה נאלצה לדחות תשלומי שכר לעובדיה לאחרונה, או לפטר חלק מהם
- החברה ספגה אובדן חוב מהותי כלפיה עקב פשיטת רגל לקוח בעת האחרונה
- יתרת חייבי החברה גדלה באופן משמעותי בתקופה האחרונה
- החברה נדרשת לגייס הון באופן דחוף לצורך המשך פעילותה התקין וכתוצאה מלחץ הבנקים עליה
- לחברה מסגרת אשראי לניכיון שקים בבנק
- החברה מגייסת אשראי "בשוק האפור" מנכיון שקים לדוגמא
- החברה מבצעת "החלפת שקים" עם צדדים שלישיים לצורך פתרון מצוקה תזרימית
- כנגד החברה עומדת תביעה משפטית בסכום מהותי שסיכויי קבלתה גבוהים
מהי למעשה הבראת חברות?
מה המטרה בהליך הבראה?
פתרון בעיית נזילות. הפיכת תזרים מזומנים שלילי לחיובי.
הליכי הבראה טרום הליכים משפטיים:
- הזמן הוא הגורם הקריטי ביותר בהליך ההבראה.
- התרכזות החברה בסגמנטים בעלי רווחיות תפעולית מוכחת, בצידה תזרים מזומנים חיובי ומהיר.
- סגירת סגמנטים הפסדיים ו/או סגמנטים בעלי רווחיות תפעולית חשבונאית אך שאינם תורמים תרומה חיובית לתזרים המזומנים בטווח הזמן הקצר.
- אבחון רמות מלאי ושיפור ניהול מלאי למטרת פינוי מזומנים.
- אבחון תפעולי לרבות אפשרות צמצום הוצאות מנהליות.
- גיבוש הסדר נושים מחוצ לכותלי בית המשפט.
- הסדרי פריסת חובות
- הזרמה הונית מצד בעלי החברה בכפוף לתוכנית ההבראה.
מתי נחדול מנסיון להבראה? כיצד נדע אילו חברות בעלות פוטנציאל הבראה ואילו לא?
- האם החברה רווחית תפעולית?
- האם צפוי לה תזרים חיובי בטווח הזמן הקצר?
מהם הקריטריונים לבחינת פוטנציאל ההבראה לפירמה?
- רווחיות תפעולית מוכחת.
- אפשרות מעבר לרווחיות תפעולית בטווח הזמן הקצר מאד. למשל ע"י סגירת סגמנטים הפסדיים, או שינוי תנאי פעילות (תנאים מסחריים) באם מתאפשר.
- הפעלת החברה למען השגת רווחיות תפעולית אינה מחייבת הזרמה הונית מהותית ובלתי כדאית.
מה הן האלטרנטיבות העומדות בפני חברה בעלת פוטנציאל הבראה, אשר אין לה היכולת ליישם הליך הבראה בתנאי פעילות עסקית רגילה?
דהיינו, החברה בעלת רווחיות תפעולית, אולם אין ביכולתה לעבור לתזרים מזומנים חיובי בטווח הקצר. (הוצ' מימון, חובות עבר)
כיצד ניתן אז להשתמש בהליכים משפטיים, כביכול כנגד הפירמה, לטובת הבראתה?
הקפאת הליכים –
כשמה כן היא. נועדה להקפיא את ההליכים המשפטיים כנגד החברה מצד נושיה לפרק זמן מסויים, ובו לאפשר לחברה להציג "הסדר נושים" אשר יתקבל ויאושר ע"י רוב הנושים בתום תקופת ההקפאה.
ייזום ההליך מצד החברה עצמה. נועד לחברות מסדר גודל בינוני ומעלה. עלויות גבוהות בהליך.
הליך המטיב עם בעלי החברה, בסיום תקופת ההקפאה ועם אישור הסדר נושים החברה נותרת לרוב בידי בעליה.
פירוק מפעיל –
ייזום ההליך מצד נושי החברה
מטרת ההליך לכנוס, להפעיל, להשביח ולהשיא תמורה בעבור כלל נושי החברה בהליך מרוכז ומסודר.
האם ההליך יכול להיות מתואם עם בעלי החברה? לעיתים כן.
הפעלת החברה אגב פירוק דומה מאד להליך ההפעלה במסגרת הקפאת הליכים. פרט למבחן הבעלים.
הליך ההבראה במסגרת הליך משפטי:
לחברה ימונה "מנהל מיוחד" – בדר"כ מקצועי – כלכלן או רו"ח מנוסה בניהול פירמות ובעל ניסיון מוכח בהליכי הבראה. רצוי בעל ניסיון בהליכים המשפטיים המאפיינים הליכי פש"ר.
המנהל המיוחד ידווח כעבור פרק זמן קצר ויגיש תוכנית הבראה לבית המשפט כשעליו להסביר כיצד יימנע מגרימת גרעון נוסף על הקיים בחברה.
תנאים לאישור ההפעלה:
- אין סיכון מהותי לגרימת גרעונות נוספים
- אין צורך בהזרמה הונית לצורך ההפעלה (אלא אם יש מי שיממן)
- יש סיכוי גבוה שמצב הנושים ישופר בתום תקופת ההפעלה.
הליך ההבראה:
רשת מרפאות אריאל – כדוגמה
רשת מרפאות בעלת 4 אפיקי פעילות עיקריים:
- פלסטיקה
- שיניים
- טיפולי אסתטיקה
- ניתוחי עיניים
2 סגמנטים רווחיים ו 2 על גבול האיזון.
שלב א' – איבחון
מה מצב הפירמה, היקף חובות ולמי, רווחיות תפעולית באילו פעיליות, התרומה או הגירעון הצפוי בתזרים המזומנים כתוצאה מהפעלה. מה להפעיל? איך להפעיל?
ראשית חשוב היה לאבחן הסיבה להימצאות החברה בקשיים על מנת לזהות דרכים להבראתה. במקרה זה, קצב גידול מהיר מידיי, תוכנית השקעות מואצת.
שלב ב' – תכנון ההפעלה
בחירת מסלול ההפעלה ואפיקי הפעילות בה. בניית תזרים מזומנים חזוי ובחינת רגישויות בו.
סימון מטרה תפעולית. (האם ההפעלה נועדה לייצב את החברה ברמה תפעולית מסויימת ולהמשיך בהפעלה סדירה או לייצב הפעלה ולפעול למכירתה בהקדם)
שלב ג' – הצגת תוכנית ההפעלה וקבלת אישור מבית המשפט.
שלב ד' – תחילת הפעלה תוך בחינה שוטפת לביצועים מול תכנון וקבלת החלטות בהתאם.
(יצירת מימון לפירמה מהקטנת רמות מלאי למשל)
שלב ה' – הגעה למטרה. ייצוב החברה והמשך הפעלה סדירה או מכירת הפעילות העסקית לצד ג'
שלב ו' – קבלת אישור בית משפט למכירה ול"הסדר נושים" בהתאם.
שלב ז' – לא פחות חשוב. שכ"ט בהתאם לתוצאות.
מהם היתרונות שעומדים בפני ניהול הליך הבראה במסגרת הליך משפטי?
- אין צורך לשלם חובות עבר.
- כל הציוד ו/או המלאי שברשות החברה אין צורך לשלמו – חוב עבר.
- אין הוצאות מימון
- חובות החברה מפסיקים לצבור ריביות.
- קל יותר להגיע להסדר עם נושי החברה.
- ניתן להיעזר בבית המשפט ובצווים (במידה ויש להם הצדקה משפטית) לטובת הפעלה תקינה של החברה. למשל – רכבי ליסינג, תשלום שכירות לשטחי החברה וכד'.
- אישור בית המשפט להליך בכל שלב ושלב מהווה מעין עובדה מוגמרת והחלטית.
דגשים לניהול משברי: (להבדיל מניהול בתנאים עסקיים רגילים)
- כושר אבחון מהיר והיכרות טובה עם רוב ענפי התעשייה והמסחר. הכרת הסביבה העסקית.
- היכרות טובה עם בעייתיות המאפיינת ונובעת מרצפת ייצור. תכנון מול בפועל.
- היכרות טובה עם מנטליות מסחרית. תנאי תשלום, תנאי תשלום בפועל, רשויות, תמהיל לקוחות, תמהיל ספקים..
- התרכזות בעיקר. והעיקר הוא תזרים המזומנים בטווח הקצר. ולכן ייתכנו מצבים של הפסקת פעילות בסגמנטים רווחיים שאינם תורמים מיידית לתזרים המזומנים או שהסיכון ביצירת תזרים שלילי גבוה עקב מועדי תשלום לא ודאיים.
- ידע משפטי והיכרות טובה עם הליכי הפש"ר. מנהל פעילות עסקית תחת הליך משפטי ימונה כמנהל מיוחד/נאמן, ויידרש לנהל הפעילות תחת חוקי "חדלות פירעון" וככל שייטיב להשתמש בהם כך ייגברו סיכויי הצלחת הליך ההבראה.
- רקורד וניסיון חיובי מוכח בבימ"ש, לפיו ישוכנע בית המשפט למנותו כמו גם להיענות לבקשותיו.
- כושר תכנון והובלת אסטרטגיה עסקית (השבחה, מכירה וכד')
- כושר מיפוי אינטרסים מסחריים וניהול מו"מ עם הגורמים השונים (נושים לרוב) לקידום הליך ההפעלה.
אבי אזולאי משמש מנהל פירמת היעוץ B&A Consultants http://www.recover.org.il>
